(19, Apr, 2018)
יום חמישי פרשת אחרי מות-קדושים (בחו"ל תזריע-מצורע), ד' אייר ה'תשע''ח - ימות המשיח, 

נפלאות הטבע

הלימון


פרי הלימון - והלקח הנלמד ממנו, מוגש לרגל טו בשבט



מאת: מערכת חב"ד AM    
2004-01-02 00:09:30




אחד מסוגי פרי ההדר. הידוע היטב לכל מי שאוהב לשתות כוס תה - הוא הלימון. אין הלימון פרי ככל הפירות, אותם אוכלים סתם ככה, בלתי מבושלים, מיד אחרי שמורידים אותם מהעץ. הלימון הוא חמוץ ומי שנוגס בו תקהינה שיניו, אולם חתיכת לימון בכוס תה חם ומתוק - זה כבר ענין אחר לגמרי. החתיכה הקטנה של הלימון נותנת לתה טעם משובח, ואילו לימונדה קרה אין כמוה לריענון ביום קיץ חם. מעלה נוספת של הלימון היא, היותו מכיל הרבה ויטמין "סי" ובתור שכזה הוא מועיל מאוד לבריאותו של האדם. לאנשים הסובלים מהצטננות, מייעצים להרבות בשתיית תה עם לימון. מכאן שצריכת הלימון עולה בדרך כלל בשתי תקופות מקבילות: בימים החמים ביותר של הקיץ. ובימי המעבר מהסתו אל החורף, כאשר מחלת השפעת פוקדת את האנשים, שטרם השכילו להתאים את עצמם מבחינת לבושם לתהפוכות מזג האויר.

 ריכוז גבוה - צריכה קטנה

כאמור, אין אוכלים לימון "חי", כמו תפוחים, או תפוזים, אלא. משתמשים במיץ שלהם. נוסף לכך הריכוז של מתן הלימון הוא גבוה ביותר וכמה טיפות מספיקות לכוס תה, או לתת טעם לסלט, או למאכל כלשהו. מכאן גם שהצריכה של הלימון היא קטנה בהרבה, בהשוואה לפירות הדר אחרים, כגון תפוזים או אשכוליות. כידוע, ענף היצוא העיקרי של ישראל הוא פרי ההדר, וכל שנה מיצאים לחו"ל מליוני תיבות של פרי. מרבית הכמות מורכבת מתפוחי זהב ואשכוליות, ואילו חלק קטן מלימונים ואתרוגים. כפי שסבורים, הרי ש"מולדתו" של הלימון היא באזורים החמים והלחים של אסיה (צפון בורמה והודו המזרחית).כאשר הערבים הרחיבו את כיבושיהם גם למקומות ההם, הם החלו להפיץ את הלימון בארצות המזרח התיכון, במיוחד בפרס והמדינות השוכנות על חוף הים התיכון.

 

 לאירופה - באמצעות הצלבנים

לאירופה הגיע הלימון רק אחרי מסעי הצלב במאה האחת עשרה, או השתים עשרה לספירת הנוצרים. חילות הצלבנים - שהיו מורכבים מנוצרים בעלי אמונה קנאית - שיצאו לדרך, כדי לשחרר, כביכול, את המקומות הקדושים לנצרות אשר בארץ ישראל מידי המוסלמים ה"בלתי מאמינים", ערכו בדרכם פרעות ביהודים חסרי הישע, שגם בהם הם ראו "בלתי מאמינים" ואשר אותם היה להם קל לנצח. בבואם לארץ ישראל מצאו הצלבנים עצי לימון וכאשר שרידיהם המוכים חזרו לאירופה, הביאו עמהם שתילים של עץ הלימון. לאמריקה הביא את הלימון כריסטופר קולומבוס בכבודו ובעצמו. יש מיסמכים היסטוריים, המעידים כי במסעו השני, אותו הוא ערך בשנת 1493, לקח עמו קולומבוס שתילי צמחים שונים מאירופה, במטרה לשתלם בעולם החדש. בין הצמחים הללו היו גם גרעינים ושתילים של תפוזים ולימונים, אותם נטל קולומבוס מאיי הקאנרי (ליד מערב אפריקה) ששם הוא ערך חניה, בדרכו לאמריקה. בהגיעו לאי איספניולה, (שבין קובה לפורטוריקו) אשר בהודו המערבית, שתל קולומבוס את שתילי ההדרים, שנקלטו שם יפה והניבו פרי. משם הפיצו הספרדים את פרי ההדר למכסיקו ולאמריקה המרכזית, בשנותיה הראשונות של המאה השמונה-עשרה ואילו הפורטוגלים הביאוהו לבראזיל בסביבות שנת 1540.

 כאשר מהגרים מיוצאי ספרד התישבו בפלורידה, בשנת 1565 , הם שתלו שם עצי לימון, אולם כאן הם לא נקלטו כל כך יפה. זה לקח עוד 200 שנה, עד שפרי ההדר הגיע לקליפורניה : בשנת 1880 היתה כבר קליפורניה אחד ממרכזי הגידול והשיווק הגדולים ביותר של הלימון בעולם. המרכז השני הוא בסיציליה שבדרום איטליה. קליפורניה מייצרת עתה את מחצית הכמות הכלל-עולמית של הלימון.

 הסקה מרכזית בפרדס  

עץ הלימון דורש תנאים אקלימיים מיוחדים ובמיוחד דרושה להתפתחותו השגחה מתמדת. אין העץ סובל קור ומתחת לטמפרטורה מסויימת, או כאשר גשם יורד ורוחות חזקות מנשבות, יכול הפרי להנזק בקלות. זו הסיבה שיש פרדסי לימונים בהם דואגים להסקה, כדי להגן על העצים בחורף וכן מתקינים אמצעים מיוחדים להגנה בפני רוחות. בארץ, כמובן, אין צורך באמצעים קיצוניים כאלה, כי אצלנו החורף, בדרך כלל, אינו קשה כל כך.

בתנאים אקלימיים הולמים ובהשגחה מתאימה פורח עץ הלימון ומניב פירות במשך כל השנה. אולם הוא מרבה לתת פירות בחורף מאשר בקיץ. את הלימונים קוטפים מהעץ בהיותם ירוקים עדיין. רוחצים אותם, מחטאים אותם ומאחסנים אותם עד שהם מבשילים וקליפתם הופכת לצהובה. לאחר מכן לוקחים את הלימונים, המיועדים ליצוא ועוטפים אותם אחד אחד בנייר, כדי להגן עליהם ממכות. או משיפשוף. אורזים אותם בתיבות ושולחים אותם לחוץ לארץ. חלק מהפרי מיועד לתעשיית מיצים ותרכיזים שונים וכן לתעשיית שמן לימון. הארצות המייצרות לימון בכמויות מסחריות ניכרות, הן ארצות הברית של אמריקה, איטליה, ספרד, אוסטרליה, אלג’יריה ויוון. ישראל אינה תופסת מקום מיוחד ב"מפת הלימון" העולמית, אם כי היצור מכסה כמובן את כל התיצרוכת ונשאר אף ליצוא.  

האדם - עץ השדה

כבר אמרנו כי לימון אי אפשר לאכול כמו שהוא, רק בתערובת של סוכר או, כאשר מכניסים אותו, היינו את המיץ שלו, לתבשיל, אשר בלעדי מיץ הלימון היה מתוק מידי, ועם המיץ הוא הופך למאכל טעים. זה מביא אותנו לרעיון, שהרי כמו מכל דבר, גם מהלימון אפשר ללמוד משהו, איזה מוסר השכל לתיקון דרכיו של האדם.

 מובא בספרי הקודש, כי פירות הם סמל למידותיהם של בני האדם. "כי האדם עץ השדה" - נאמר בתורה והכוונה במיוחד לעץ פרי. המטרה העליונה של העץ היא הפרי, כמו שהמטרה של חיי האדם הן המידות הטובות והמעשים הטובים שהאדם עושה. רק כאשר האדם משיג מדרגה זו, הוא יכול להתפאר ולאמר, שחייו היו פוריים ונשאו פרי כמו שצריך. וכשם שבפרי כלולים הגרעינים, אשר מהם צומח ועולה פרי חדש, כך כל מידה טובה וכל פצולה טובה של האדם טומנת בחובה את הגרעין, אשר ממנו יצמחו מידות ופעולות טובות חדשות.

יחד עם זאת יש לדמיון הזה שבין האדם והפרי גם צדדים אחרים. כשם שקיימים פירות מתוקים ופירות חמוצים, כך קיימות גם מידות "מתוקות" ומידות "חמוצות". אולם, כפי שהעולם אומר, כל מה שיותר מדי הוא לא טוב וכל המוסיף גורע. יותר מדי מתוק, יותר מדי חמוץ או סתם יותר מדי, בכמות - כל זה לא טוב ופותח פתח לפורענות. כאשר הורים מתייחסים אל הילדים במתק שפתיים יתר על המידה, הרי זה ההיפך מן המשובח, כי הילד ישליך כל רסן ויגדל פרא. באותה מידה לא טוב אם ההורים מחמירים מדי ביחס אל ילדיהם.

לכל אדם יש תכונות שונות וכחות-נפש, אשר מהם מתגבשות המידות שלו. אולם הדברים אינם קבועים ועומדים והאדם צריך "לעבוד" עם עצמו כל הזמן, כדי לשפר את מידותיו ולמתק את המרירות או את החמיצות שבהם. האמת היא כי כל הכחות והתכונות של האדם ניתן לנצלן לטוב. אם לאדם יש מטבע ברייתו מידות "חמוצות", הוא חייב לנצל אותן ולרתום אותם למטרות חיוביות ע"י כך, שהוא "ממתק" אותם. אם הוא מטבעו קמצן (שזו היא מידה "חמוצה" לכל הדיעות) הוא צריך להתאמץ לתת יותר ויותר צדקה. אם הוא מטבעו רגזן ונוח לכעוס, חייב הוא לעשות מאמצים לשלוט ברוחו. מאליו מוכן, כי אין זה מן הדברים הקלים. אולם האדם הוא אדם ולא חיה והוא נחון מהבורא בכחות הנפש, הדרושים, כדי להתגבר על יצרו ולמתק את המרירות, או "לסכר" את החומץ אשר בטבעו.

זהו הלקח, איפוא, שמלמד אותנו הלימון החמוץ. כאילו הוא אומר לנו : ראה נא. אני פרי חמקן, שאין כל אפשרות לאכול אותי כמו שהנני. אולם שים נא עלי קצת סוכר ותראה איזה טעם טוב יש לי , עשה, איפוא. אותו הדבר עם המידה ה"לימונית" שלך ותראה איזה טעם אחר יהיה לה !...
הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - חב"ד
הרבי מליובאוויטש
מלך המשיח שליט"א


כתבו לרבי
כתוב לרבי שליט א מלך המשיח


חב"ד בעולם
חב"ד בעולם


חיפוש



  • עיר
  • *ירושלים
  • *תל - אביב
  • *חיפה
  • *ניו יורק
  • *מונטריאול
  • *לונדון
  • כניסה
  • 6:30 PM
  • 6:51 PM
  • 6:52 PM
  • 7:21 PM
  • 7:27 PM
  • 7:45 PM
  • יציאה
  • 7:54 PM
  • 7:55 PM
  • 7:56 PM
  • 8:28 PM
  • 8:39 PM
  • 9:04 PM
* הזמנים לפי שעון קיץ.

פורטל חב"ד
פסק דין - חב"ד

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד


Lubavitch Network
מפת האתר | הסכם משתמש | פרסם אצלנו | מי אנחנו | אודות חב"ד | צור קשר
רשת חב"ד ליובאוויטש. כל הזכויות שמורות - ©2001-2004 Lubavitch Network. All rights reserved
חב"ד.AM - מקבוצת אתרי אירגון
Lubavitch Network
,