כידוע שסוג המאכלים שהאדם אוכל משפיעים על טבעו, ולכן מוטלת אחריות גדולה על המטבח שיספק מאכלים כשרים, ועל ידי זה הוא ישפיע על טבע האדם לטובה.

וכדאיתא בספרים, שאחד הטעמים (על פי שכל) לכשרות המאכלים - כדי לעדן ולזכך את המדות, ועל ידי זה יהי'ה בהם טבע ישראל "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

בשעה שהאדם אוכל מאכלים לא כשרים, ולדוגמא - אכילת עוף או חי'ה טורפת, הרי זה משפיע על האדם מדת האכזריות וכדו'. ואילו כאשר האדם אוכל מאכלים כשרים הרי זה מעדן את מדותיו, ומצליחו שתפילותיו תהיינה כדרוש, ושקיום המצוות יהיו כדרוש, ושהבנת התורה בעצמו ולימוד התורה לאחרים יהיה כדרוש, ושיכוין לאמיתתה של תורה וכו'.

זאת ועוד - מאכלים כשרים משפיעים רבות על חינוך הילדים, שהרי חינוך הילד תלוי לא רק בבתי"ס שהוא לומד - "בית רבקה" "בית רחל" "בית יעקב" וכיוצא בזה - אלא גם בכשרות המאכלים שהוא אוכל.

ועל ידי שהילד אוכל מאכלים כשרים הרי הוא מתחנך כראוי והוא גורם רוב נחת רוח יהודי אמיתי להוריו, כולל נחת רוח כפשוטו, שהילדים יהיו ילדים טובים ובריאים גם בגשמיות, ועד שהיהדות תאיר (שיינט) על פניהם, והם יהיו ילדים יפים בגשמיות, וזה ישפיע על היופי של עוד כו"כ ענינים.

ומכל זה מובן גודל האחריות של האשה היהודי'ה, על ידי שמירה נכונה על כשרות המאכלים במטבח, שתקנה אך ורק אוכל כשר "גלאט כשר", ותבשל ותכין על פי חוקי התורה, הפרדת הכלים וכו' וכו'.

ומזה למדים הוראה בנוגע לענין החינוך: ישנם החושבים שכאשר מדובר אודות ילד קטן, תינוק שזה עתה יצא לאויר העולם. בן חודש, בן שנה, או בן מספר שנים בלבד - אין כל נפקא-מינא כיצד תהי'ה ההנהגה עמו, אם יאכילוהו מאכלים כשרים אם לאו, אם יאמרו לו את האמת או שירמו אותו, וכיוצא בזה, שהרי אינו אלא ילד קטן בלבד.

הנה על כך באה ההוראה האמורה - שכל פרטי המאורעות שבכל משך ימי חייו, מהרגע שיוצא לאויר העולם, "מנער ועד זקן", יש קשר ושייכות ביניהם, כך שגם אופן ההנהגה בקטנותו יש לה השפעה בנוגע להנהגתו "גם כי יזקין".