(18, Nov, 2017)
יום שבת פרשת תולדות, כ''ט חשון ה'תשע''ח - ימות המשיח, 

ספירת העומר

ספירת העומר - דיניה וטעמיה


"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות..."



מאת: מערכת חב"ד AM    
2005-05-03 17:41:57




"...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן..."

"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום..."   
(ויקרא כ"ג. י'. ט"ו. ט"ז)

בפסוקים האמורים כלולות שתי מצוות חשובות, שהתורה מצווה עלינו:

א. מצות הבאת עומר שעורים לבית המקדש, אל הכהן. 

ב. מצוות ספירת העומר, היינו לספור את הימים והשבועות של העומר, כלומר מהיום השני של פסח ועד שבועות.


המצווה הראשונה, מצות הבאת העומר, היתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים וישראל היו שרויים על אדמתם. אז נהגו לקצור את השעורה בט"ז בניסן, יבשו, טחנו, העבירו בכברה ו"עומר" (כמות מסויימת) ממנה היו מקריבים על גבי המזבח. לפני שהכהן הקריב את העומר. הוא הניף אותו לארבע רוחות השמים וכן למעלה ולמטה, כדי להראות שההשגחה האלוקית מצויה בכל מקום. בשביל קהל ישראל הקריבו עומר אחד בלבד.

המצווה השניה - ספירת העומר - נוהגת בכל המקומות ובכל הזמנים. ומכיון שכתוב בפירוש "וספרתם לכם - הרי מכאן מסיקים כי חובת הספירה חלה על כל אחד ואחד. 


חכמינו זכרונם לברכה, מסרו לנו את כל הדינים הקשורים בספירת העומר. עלינו לספור את העומר בערב שלפני היום הנספר. מיד אחר תפילת מעריב. כך יהיו בדיוק שבע שבתות תמימות, וכל יום יהיה שלם (מעת-לעת). צריך לספור הן את הימים והן את השבועות, כמו שמוזכר בתורה. כך כשמחזיקים בשבעה ימים, אומרים: היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לעומר. ולמחרת אומרים: שבוע אחד ויום אחד וכן הלאה. בל"ג בעומר, שהוא השלושים ושלושה יום, אומרים: היום שלושה ושלושים יום שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר.


מובן מאליו כי לפני הספירה מברכים ברכה "על ספירת העומר". לאמיתו של דבר היינו צריכים לברך בפעם הראשונה גם את ברכת שהחיינו. כמו שאנחנו מברכים ברכה זו בנטילת לולב, ביום הראשון של סוכות, וכן בקריאת המגילה, נרות חנוכה ועוד. אולם כאן אין מברכים את ברכת שהחיינו, היות ועם הספירה אנו נזכרים בעומר, שהבאנו כשבית המקדש היה קיים. עתה שבעוונותינו הרבים בית המקדש חרב, אין שמחתנו שלמה ועל כן אין לנו אפשרות לברך כאן שהחיינו.

כידוע, ימי הספירה הם ימי עצב גם בגלל המגיפה שפרצה בזמנה בקרב תלמידיו של רבי עקיבא. זוהי גם הסיבה כי בימים אלה לא עורכים שמחות ונוהגים קצת מנהגי אבל.


הרמב"ם בפרשו את המלה ספירה אומר כי אנו סופרים את הימים שבין פסח לשבועות, כדרך שאחד סופר את הימים, כשהוא מחכה לבואו של ידיד ורע, האהוב עליו. ולכן אנו סופרים ממחרת חג יציאת מצרים ועד חג מתן תורה, כי כל המטרה של יציאת מצרים היתה קבלת התורה על הר סיני. תורתנו הקדושה מצווה עלינו לזכור את ימי צאתנו מארץ מצרים כל ימי חיינו. חכמינו ז"ל אמרו, וזה כתוב גם בהגדה של פסח, כי כל יהודי צריך לחשוב כאילו הוא עצמו נגאל ממצרים. אותו דבר עצמו חל גם על מתן תורה. לכן ביום הראשון של פסח נתאר לעצמנו כי הנה יצאנו ממצרים. בערב נתחיל לספור את הימים והשבועות שנותרו עדיין עד לקבלת התורה הקדושה, והנה יום אחרי יום אנו מתקרבים לרגע הגדול של קבלת התורה. פירושו של דבר זה הוא, כי עלינו להשתחרר מהעבדות הנפשית, מהשיעבוד להרגלינו היום-יומיים ומכל ההפרעות האחרות. כדי שנוכל לעבוד את ה' בלב טהור. 


בספרנו את הימים והשבועות אנו עומדים על חשיבותו של הזמן ומכאן על הצורך למלא את ימינו אורה של תורה שהוא נר מצוה ותורה אור.
הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - חב"ד
הרבי מליובאוויטש
מלך המשיח שליט"א


כתבו לרבי
כתוב לרבי שליט א מלך המשיח


חב"ד בעולם
חב"ד בעולם


חיפוש



  • עיר
  • ירושלים
  • תל - אביב
  • חיפה
  • ניו יורק
  • מונטריאול
  • לונדון
  • כניסה
  • 3:59 PM
  • 4:20 PM
  • 4:17 PM
  • 4:19 PM
  • 4:05 PM
  • 3:52 PM
  • יציאה
  • 5:22 PM
  • 5:24 PM
  • 5:21 PM
  • 5:25 PM
  • 5:14 PM
  • 5:08 PM
* הזמנים לפי שעון קיץ.

פורטל חב"ד
פסק דין - חב"ד

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד


Lubavitch Network
מפת האתר | הסכם משתמש | פרסם אצלנו | מי אנחנו | אודות חב"ד | צור קשר
רשת חב"ד ליובאוויטש. כל הזכויות שמורות - ©2001-2004 Lubavitch Network. All rights reserved
חב"ד.AM - מקבוצת אתרי אירגון
Lubavitch Network
,