ה"זוהר", ספר היסוד של הקבלה, קורא למצה "מיכלא דמהמנותא" , בעברית - מאכל של אמונה. כתוב באחד מספרי החסידות : "שעל ידי אכילת מצה תתחזק האמונה בלב נשמות ישראל" . 

המצה היא אמנם מאכל - אבל היא מצווה של הבורא. על פי פנימיות התורה (הקבלה), שורה במצה מהות של אלוקות. אתה אוכל מצה, היא נכנסת למערכת העיכול שלך, הופכת להיות הדם שלך והבשר שלך - והמצה הזו, בעצם, קשורה עם אלוקות!

וככה, החיים הפיזיים האישיים שלך מתרוממים לרום המעלות הרוחניות !

הדבר הזה נותן כח לאמונה לכל השנה, שלא רק תרחף לנו אי שם במוח ובידיעה, אלא שתרד ותשפיע עלינו פנימה. כמה פעמים, למשל, למרות האמונה שבלבנו, אז בשטח , כשקרה משהו, לא הצלחנו להתמודד עם זה בכוח ובשמחה , כפי שאמונה אמיתית היתה צריכה לפעול בנו?!

וזה הענין שהמצה "מחזקת את האמונה"- שתהיה לאמונה השפעה מעשית ברגע של התמודדות...