(18, Nov, 2017)
יום שבת פרשת תולדות, כ''ט חשון ה'תשע''ח - ימות המשיח, 

פסח


לקראת חג הפסח


מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח



מאת: מערכת חב"ד AM    
2006-04-11 04:54:29




(תרגום מאידית)

ב"ה, יום חמישי פ’ תזריע, ראש-חודש ניסן, ה’תשמ"ט
ברוקלין, נ..י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

ראש-חודש ניסן חל תמיד באותו יום בשבוע שבו חל גם היום הראשון של חג הפסח. השנה הרי זה היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים.

חג הפסח הוא הראשון שבכל החגים, ובמיוחד של שלוש רגלים, פסח שבועות וסוכות, ראשון בזמן וגם בחשיבות כפי שהדבר מתבטא גם בכך שהשבת והחגים הם "זכר ליציאת מצרים": פסח הוא היסוד של כולם.

שלושת החגים הללו קשורים זה בזה בתוכן אחד, קווים ודינים זהים, השייכים לכל אלה במדה שוה, יחד עם זה יש לכל אחד מהם קווים ודינים ומנהגים משלו, שבהם הוא מצטיין ומתייחד: חג הפסח - "זמן חירותנו", חג השבועות - "זמן מתן תורתנו", חג הסוכות - "זמן שמחתנו", נוסף על ששלשתם הם - "מועדים לשמחה".

הענין של שבת ויום טוב הוא שנוסף על כך שהימים האלה עצמם חדורים בקדושת שבת ובשמחת יום טוב - צריכה הקדושה והשמחה להימשך גם בימי החול ולחדור את חיי היום-יום של כל יהודי, אנשים ונשים וטף, במשך כל השנה.

השנה נוסף עוד ענין: זו "שנה מעוברת", אשר הודות לכך שמתווסף בה עוד חודש, "מסתדר" חג הפסח כ"חג האביב".

הענינים האמורים (ועוד רבים שלא הוזכרו) כוללים הוראות כלליות ופרטיות רבות, עד לידי מעשה בפועל, הן לגבי ימי החג עצמם והן לגבי כל ימי השנה. על מספר נקודות נתעכב להלן.


* * *

הענין של שנה מעוברת ידוע, ודובר עליו פעמים רבות, שכן אין זו תופעה נדירה: שנה מעוברת מופיעה שבע פעמים במחזור של כל תשע-עשרה שנה, הוא המבטיח שחג הפסח יחול תמיד בתקופת האביב, כפי שדורשת התורה כיון ש"ישראל מונין ללבנה", חדשי השנה נקבעים לפי הירח, ושנת הירח קצרה במספר ימים משנת החמה - והוספת חודש בכל שנה שניה או שלישית, "משווה" את החשבון.

מה שמפורסם פחות הוא העובדה שבענין זה של שנה מעוברת ישנה נקודה פנימית - החיבור של השמש והירח, שכל אחד מהם שונה מחבירו: השמש - יום והירח - לילה, לשמש אור עצמי ואילו בירח משתקף אור השמש. לשמש ולירח יש פעילות עצמית ויחודית של כל אחד מהם, והם פועלים בזמנים נפרדים.

מבחינה רוחנית וסמלית: השמש הוא "משפיע" (נותן) והירח "מקבל".

כך גם בחיי האדם: יש "משפיעים" ויש "מקבלים", המשפיע והמקבל מהווים עולמות שונים, ומלבד העובדה שזה משפיע וזה מקבל, אין, לכאורה, קשר ביניהם. כך, לדוגמא, עלול לחשוב יהודי הנותן צדקה לעני שבעצם אין לו שייכות לעני, ובשעה שהוא עסוק עם עצמו, במיוחד בתורה ובמצוות ובתפלה, כאשר הוא רוצה
לזרוח "כשמש" באור של "נר מצוה ותורה אור" - אין הזמן מוכשר לטפל בעני, כפשוטו, או ב"עני" ביהדות וכו’ -

באה שנת העיבור ומלמדת, מזכירה ודורשת, שלא כך הדבר: ה"שמש" וה"ירח" אינם שני עולמות נפרדים, אלא משום העובדה ששניהם נוצרו על-ידי בורא-עולם אחד ושניהם מהווים חלקים של עולם אחד וזהה - יש ביניהם שייכות גדולה וקשר של אחד לרעהו, והקשר הוא תמידי ופנימי, כפי שרואים גם בטבע שהשמש אינה חדלה לזרוח, שכן כאשר במקום מסויים שורר לילה שורר במקום אחר היום באותה
שעה.

יתר על כן: דווקא על-ידי חיבור ה"שמש" וה"ירח", המשפיע והמקבל, מתבצעת הכוונה האלוקית.

במיוחד כשמדובר בשני יהודים, ששניהם חלק מ"גוי אחד בארץ", ורק מצד גופותיהם הם חלוקים ושונים, אבל מצד נשמתם, חלק אלוקה ממעל ממש, הם דבר אחד ממש.

שנת העיבור מדגישה גם, שהמשפיע והמקבל (הן בנושא של השפעה גשמית, כגון עשיית טובה ליהודי בעניני פרנסה וכדומה, וכל-שכן ברוחניות) הם זוג קרובים ביותר, שהשגחה האלוקית מזמנת באופן מיוחד את שניהם ביחד במקום אחד ובזמן אחד, כדי שהמשפיע יתן למקבל, אך יחד עם זה "יקבל" ממנו דווקא, והמקבל יקבל מן המשפיע, אבל יחד עם זה יתן לו, ולו דווקא, ואף, אדרבה, יתן למשפיע יותר ממה שהלה נותן לו, בהתאם למאמר הידוע של תורתנו שיותר ממה שבעל-הבית עושה עם העני - עושה העני עם בעל-הבית.


* * *

ויהי רצון שבתוך ההכנות לחג הפסח, יתבוננו כל אחד ואחת בנקודה האמורה, במיוחד בקשר למלים שמתכוננים להשמיע ולהדגיש בתחלת "סדר" הפסח: "כל דכפין ייתי" וכו’, "כל דצריך ייתי" וכו’.

ונזכה שיהא זה "זמן חירותנו" במלוא המשמעות, הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

ויקויים תיכף ומיד היעוד: "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון", בקרוב בימינו ממש.


בכבוד ובברכה
לחג הפסח כשר ושמח
/מנחם שניאורסאהן/




____________________________________
יום חמישי פ’ תזריע: ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו הערה ד"ה זה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים - קה"ת תשמ"ז - ע’ תתפג).

ראש חודש ניסן: שאותו היום נטל עשר עטרות - שבת פז, סע"ב. פרש"י ר"פ שמיני. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ה הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשסא).

ראש-חודש ניסן: דאז לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו ס"ע מב ואילך).

חודש ניסן: ראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל שם).

ניסן: נסי נסים - ע"פ ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה חדא"ג מהרש"א שם. וראה מדרש לקח טוב עה"פ (בא יב, ב) החודש הזה לכם: ניסן שבו נעשו נסים לישראל. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ג הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשדמ).

חשמ"ט: להעיר מהרמז בסימנה של שנת תשמ"ט – "ואשר יהי’ לך את אחיך תשמט ידיך" (ראה טו, ג), שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י (.אחיך", שנקראו אחים למקום, כמ"ש .למען אחי ורעי" - תהלים קכב, ח. קה’ר פ"ד, ח (בתחילתה). זח"ב קכב, רע"א. ועוד. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך, משמו"ר ר"פ כז), וכשבטלה סיבת הגלות (ה"חובות" דבנ"י, "חטאינו") בטל המסובב, הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד.

היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים: שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל’ פסח ר"ס תל. וראה גם שם סתצ"ד ס"א.

חמישי בשבוע: ובחו"ל ה"ה יום אחש"פ וסעודת יו"ט - יחד כל בנ"י אוכלי שמורה מהדרין לאכול מצה שרוי’.

הפסח הוא הראשון . . של שלש-רגלים: ר"ה ד, א.

שבועות סוכות: שהם המשך לחג הפסח - ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו, ובהערה שם

ד"ה אנדערע צוויי: מכתב י,א ניסז ה’תשמ"ו (הגש"פ הנ"ל ריש ע’ תתפד. שם ע’ תתפט).

שהשבת . . ."זכר ליציאח-מצרים": ואתחנן ה, טו. - וראה מו"נ ח"ב פל"א ( הובא ברמב"ם ואתחנן שם, יב). חינוך מצוה לב. וראה שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) פי"ז סכ"ט.

פסח . . היסוד של כולם: ראה חינוך מצוה כא (סיפור יציאת מצרים): כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו ובאמונתינו, וע"כ אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלתנו זכר ליציאת מצרים כו’.

פסח . . זמן חירוחנו: ראה לקו"ש חי"ז ע’ 71 ואילך (הגש"פ הנ"ל ס"ע תקז ואילך). וראה גם מכתב ר"ח ניסן ה’תשמ"ג (הגש"פ הנ"ל ע’ תשלד ואילך).

זמן חירותינו .. זמן מתן תורתנו ,זמן שמחתנו .. מועדים לשמחה: כן נקראים בנוסח התפלה והקידוש.

צריכה הקדושה והשמחה להימשך גם בימי החול .. כל השנה: ראה מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ, ובהערות שם (הגש-פ הנ"ל ע’ תשנא).

שנה מעוברת: הנקראת בשם "שנה תמימה" - בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל’ שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים יט, ח (ס"ד וס"ח - ע’ סז-ח). ולהעיר, אשר על מצות קידוש החודש ועיבור שנים נצטוו בר"ח ניסן לפני יצי"מ (בא יב, א ואילך) - ראה מכתב ר"ח ניסן הנ"ל, ובהערות שם (הגש"פ הנ"ל ס"ע תשמז ואילך).

עוד חודש: והוא חודש מלא – רמב"ם הל’ קידוש החודש פ"ח ה"ה (וראה "פירוש" שם פ"ד ה"א). טור או"ח הל’ ר"ח סתכ"ח.

לידי מעשה בפועל: שהמעשה הוא העיקר - אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת.ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).

דובר עליו פעמים רבות: ראה בארוכה מכתבי וא"ו תשרי;’תשל"ח (לקו"ש חי"ד ע’ 478 ואילך). ה’תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע’ 633 ואילך); שנה זו. מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשמז ואילך).

שנה מעוברת . . שבע פעמים במחזור של כל תשע-עשרה שנה: רמב"ם שם פ"ו ה"י: כל תשע עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות.

הפסח . . בתקופת האביב. וכפי שדורשת התורה: משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ראה טז, א. וראה סנהדרין יג, א-ב. ר"ה כא, א. רמב"ם שם פ"ד ה"א. וראה אוה"ת משפטים ע’ א’קפ ואילך. ד"ה כי תבואו גו’ ושבתה וד"ה קדש ישראל לה’ תר"ל (סה"מ תר"ל ע’ קלג ואילך. שם ע’ רח ואילך). - בעניז "חודש האביב" - ראה ל"ת להאריז"ל פ’ בא בטעהמ"צ (ד"ה מצות קידוש חודש). אוה"ת וד"ה כי תבואו גו’ ושבתה שם. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך חדשים (פרטי החדשים) - ניסן ס"י.

ישראל מונין ללבנה: סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע’ מח ואילך. ועם הגהות - באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד’ה זה במאמרי אדהאמ’צ במדבר ח"א ע’ קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע’ ע ואילך. ובכ"מ.

חדשי השנה נקבעים לפי הירח: רמב"ם ריש הל’ קידוש החודש. וראה לקו"ש חכ"ו שיחה א’ לפי בא (ע’ 63 ואילך).

קצרה במספר ימים: ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב: וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. ובפירוט יותר - שם פ"ו ה"ד: נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. – ו"יש מי שאמר (תקופת רב אדא) . . תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י’ ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע" (שם פ"י ה"א).

בכל שנה שניה ושלישית: ראה רמב"ם שם פ"ו הי"א: שנים המעוברות שבכל מחזור . . הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת י"ט, "משווה" את החשבון: רמב"ם שם פ"א ה"ב. פ"ד ה"א-ב.

השמש והירח: להעיר מתורת הה"מ בענין "ועינינו מאירות כשמש וכירח" – או"ת (הוצאת קה"ת) פד, ד (ובהוצאת תשמ"א ואילך - סי’ רצז). אוה"ת דרושים לר"ה ע’ א’ת ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל (תפילה) ע’ תס ואילך. ועוד.

השמש - יום והירח - לילה: ובלשוז חז"ל "גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה (בתמי’)" - במדב"ר פי"ח, ז. תנחומא קרח ה. הובא בפרש"י עה"פ קרח טז, ה.

בירח משתקף אור השמש: ראה זהר ח"א לג, ב (עה"פ - בראשית א, יד - יהי מאורות ברקיע השמים). שם רלו, סע"ב. רמט, ב. ובכ"מ.

לשמש ולירח . . פועלים בזמנים נפרדים: להעיר גם מזהר שם רלו, סע"ב. ובכ"מ.

משפיע . . מקבל: ראה ד"ה תקעו תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז ע’ שצח ואילך). ובכ"מ.

נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

ב"עני" - ביהדות: ראה לקו"ד ח"ד תשכט, א. והוא ע"פ תדא"ר פכ"ז.

השמש אינה חדלה לזרוח: ראה גם מכתב ר"ח ניסן וי"א ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשנ. שם ע’ תשנה).

גוי אחד בארץ: שמואל-ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא. וראה אגה"ק ס"ט (קיד, א). תו"א וישב כז, סע"ד. ועוד.

מצד גופותיהם הם חלוקים ושונים, אבל מצד נשמתם . . דבר אחד ממש: ראה תניא ר"פ לב. רדב"ז לרמב"ם הל’ ממרים פ"ב ה"ד.

חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

בהתאם למאמר הידוע של תורתנו: ויק"ר פל"ד, ח (בסופה). רות רבא פ"ה, ט (בתחילתה). וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי’ תל - סג, ד ואילך).

חגאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי’ גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר - פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).

היעוד: תהלים פז, ה. וראה קונטרס משיחות ש"פ בשלח שנה זו ס"ט ובהערות שם: ש"פ תצוה, ערב פורים קטן בסופה ובהערות שם.

יולד בה: להעיר מהשייכות ליציאת מצרים (חג הפסח - זמן חירותנו) שנמשל ללידה - יחזקאל קאפיטל טז. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ח, ובהערות שם.

לחג הפסח כשר ושמח: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע’ קצז. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ו בסופו הערה ד"ה ושמח (הגש"פ הנ"ל ע’ תתצד).
יום חמישי פ’ תזריע: ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו הערה ד"ה זה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים - קה"ת תשמ"ז - ע’ תתפג).

ראש חודש ניסן: שאותו היום נטל עשר עטרות - שבת פז, סע"ב. פרש"י ר"פ שמיני. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ה הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשסא).

ראש-חודש ניסן: דאז לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו ס"ע מב ואילך).

חודש ניסן: ראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל שם).

ניסן: נסי נסים - ע"פ ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה חדא"ג מהרש"א שם. וראה מדרש לקח טוב עה"פ (בא יב, ב) החודש הזה לכם: ניסן שבו נעשו נסים לישראל. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ג הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשדמ).

חשמ"ט: להעיר מהרמז בסימנה של שנת תשמ"ט – "ואשר יהי’ לך את אחיך תשמט ידיך" (ראה טו, ג), שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י (.אחיך", שנקראו אחים למקום, כמ"ש .למען אחי ורעי" - תהלים קכב, ח. קה’ר פ"ד, ח (בתחילתה). זח"ב קכב, רע"א. ועוד. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך, משמו"ר ר"פ כז), וכשבטלה סיבת הגלות (ה"חובות" דבנ"י, "חטאינו") בטל המסובב, הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד.

היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים: שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל’ פסח ר"ס תל. וראה גם שם סתצ"ד ס"א.

חמישי בשבוע: ובחו"ל ה"ה יום אחש"פ וסעודת יו"ט - יחד כל בנ"י אוכלי שמורה מהדרין לאכול מצה שרוי’.

הפסח הוא הראשון . . של שלש-רגלים: ר"ה ד, א.

שבועות סוכות: שהם המשך לחג הפסח - ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו, ובהערה שם

ד"ה אנדערע צוויי: מכתב י,א ניסז ה’תשמ"ו (הגש"פ הנ"ל ריש ע’ תתפד. שם ע’ תתפט).

שהשבת . . ."זכר ליציאח-מצרים": ואתחנן ה, טו. - וראה מו"נ ח"ב פל"א ( הובא ברמב"ם ואתחנן שם, יב). חינוך מצוה לב. וראה שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) פי"ז סכ"ט.

פסח . . היסוד של כולם: ראה חינוך מצוה כא (סיפור יציאת מצרים): כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו ובאמונתינו, וע"כ אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלתנו זכר ליציאת מצרים כו’.

פסח . . זמן חירוחנו: ראה לקו"ש חי"ז ע’ 71 ואילך (הגש"פ הנ"ל ס"ע תקז ואילך). וראה גם מכתב ר"ח ניסן ה’תשמ"ג (הגש"פ הנ"ל ע’ תשלד ואילך).

זמן חירותינו .. זמן מתן תורתנו ,זמן שמחתנו .. מועדים לשמחה: כן נקראים בנוסח התפלה והקידוש.

צריכה הקדושה והשמחה להימשך גם בימי החול .. כל השנה: ראה מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ, ובהערות שם (הגש-פ הנ"ל ע’ תשנא).

שנה מעוברת: הנקראת בשם "שנה תמימה" - בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל’ שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים יט, ח (ס"ד וס"ח - ע’ סז-ח). ולהעיר, אשר על מצות קידוש החודש ועיבור שנים נצטוו בר"ח ניסן לפני יצי"מ (בא יב, א ואילך) - ראה מכתב ר"ח ניסן הנ"ל, ובהערות שם (הגש"פ הנ"ל ס"ע תשמז ואילך).

עוד חודש: והוא חודש מלא – רמב"ם הל’ קידוש החודש פ"ח ה"ה (וראה "פירוש" שם פ"ד ה"א). טור או"ח הל’ ר"ח סתכ"ח.

לידי מעשה בפועל: שהמעשה הוא העיקר - אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת.ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).

דובר עליו פעמים רבות: ראה בארוכה מכתבי וא"ו תשרי;’תשל"ח (לקו"ש חי"ד ע’ 478 ואילך). ה’תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע’ 633 ואילך); שנה זו. מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשמז ואילך).

שנה מעוברת . . שבע פעמים במחזור של כל תשע-עשרה שנה: רמב"ם שם פ"ו ה"י: כל תשע עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות.

הפסח . . בתקופת האביב. וכפי שדורשת התורה: משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ראה טז, א. וראה סנהדרין יג, א-ב. ר"ה כא, א. רמב"ם שם פ"ד ה"א. וראה אוה"ת משפטים ע’ א’קפ ואילך. ד"ה כי תבואו גו’ ושבתה וד"ה קדש ישראל לה’ תר"ל (סה"מ תר"ל ע’ קלג ואילך. שם ע’ רח ואילך). - בעניז "חודש האביב" - ראה ל"ת להאריז"ל פ’ בא בטעהמ"צ (ד"ה מצות קידוש חודש). אוה"ת וד"ה כי תבואו גו’ ושבתה שם. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך חדשים (פרטי החדשים) - ניסן ס"י.

ישראל מונין ללבנה: סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע’ מח ואילך. ועם הגהות - באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד’ה זה במאמרי אדהאמ’צ במדבר ח"א ע’ קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע’ ע ואילך. ובכ"מ.

חדשי השנה נקבעים לפי הירח: רמב"ם ריש הל’ קידוש החודש. וראה לקו"ש חכ"ו שיחה א’ לפי בא (ע’ 63 ואילך).

קצרה במספר ימים: ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב: וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. ובפירוט יותר - שם פ"ו ה"ד: נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. – ו"יש מי שאמר (תקופת רב אדא) . . תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י’ ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע" (שם פ"י ה"א).

בכל שנה שניה ושלישית: ראה רמב"ם שם פ"ו הי"א: שנים המעוברות שבכל מחזור . . הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת י"ט, "משווה" את החשבון: רמב"ם שם פ"א ה"ב. פ"ד ה"א-ב.

השמש והירח: להעיר מתורת הה"מ בענין "ועינינו מאירות כשמש וכירח" – או"ת (הוצאת קה"ת) פד, ד (ובהוצאת תשמ"א ואילך - סי’ רצז). אוה"ת דרושים לר"ה ע’ א’ת ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל (תפילה) ע’ תס ואילך. ועוד.

השמש - יום והירח - לילה: ובלשוז חז"ל "גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה (בתמי’)" - במדב"ר פי"ח, ז. תנחומא קרח ה. הובא בפרש"י עה"פ קרח טז, ה.

בירח משתקף אור השמש: ראה זהר ח"א לג, ב (עה"פ - בראשית א, יד - יהי מאורות ברקיע השמים). שם רלו, סע"ב. רמט, ב. ובכ"מ.

לשמש ולירח . . פועלים בזמנים נפרדים: להעיר גם מזהר שם רלו, סע"ב. ובכ"מ.

משפיע . . מקבל: ראה ד"ה תקעו תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז ע’ שצח ואילך). ובכ"מ.

נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

ב"עני" - ביהדות: ראה לקו"ד ח"ד תשכט, א. והוא ע"פ תדא"ר פכ"ז.

השמש אינה חדלה לזרוח: ראה גם מכתב ר"ח ניסן וי"א ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשנ. שם ע’ תשנה).

גוי אחד בארץ: שמואל-ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא. וראה אגה"ק ס"ט (קיד, א). תו"א וישב כז, סע"ד. ועוד.

מצד גופותיהם הם חלוקים ושונים, אבל מצד נשמתם . . דבר אחד ממש: ראה תניא ר"פ לב. רדב"ז לרמב"ם הל’ ממרים פ"ב ה"ד.

חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

בהתאם למאמר הידוע של תורתנו: ויק"ר פל"ד, ח (בסופה). רות רבא פ"ה, ט (בתחילתה). וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי’ תל - סג, ד ואילך).

חגאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי’ גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר - פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).

היעוד: תהלים פז, ה. וראה קונטרס משיחות ש"פ בשלח שנה זו ס"ט ובהערות שם: ש"פ תצוה, ערב פורים קטן בסופה ובהערות שם.

יולד בה: להעיר מהשייכות ליציאת מצרים (חג הפסח - זמן חירותנו) שנמשל ללידה - יחזקאל קאפיטל טז. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ח, ובהערות שם.

לחג הפסח כשר ושמח: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע’ קצז. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ו בסופו הערה ד"ה ושמח (הגש"פ הנ"ל ע’ תתצד).

יום חמישי פ’ תזריע: ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו הערה ד"ה זה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים - קה"ת תשמ"ז - ע’ תתפג).

ראש חודש ניסן: שאותו היום נטל עשר עטרות - שבת פז, סע"ב. פרש"י ר"פ שמיני. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ה הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשסא).

ראש-חודש ניסן: דאז לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו ס"ע מב ואילך).

חודש ניסן: ראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל שם).

ניסן: נסי נסים - ע"פ ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה חדא"ג מהרש"א שם. וראה מדרש לקח טוב עה"פ (בא יב, ב) החודש הזה לכם: ניסן שבו נעשו נסים לישראל. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ג הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשדמ).

חשמ"ט: להעיר מהרמז בסימנה של שנת תשמ"ט – "ואשר יהי’ לך את אחיך תשמט ידיך" (ראה טו, ג), שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י (.אחיך", שנקראו אחים למקום, כמ"ש .למען אחי ורעי" - תהלים קכב, ח. קה’ר פ"ד, ח (בתחילתה). זח"ב קכב, רע"א. ועוד. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך, משמו"ר ר"פ כז), וכשבטלה סיבת הגלות (ה"חובות" דבנ"י, "חטאינו") בטל המסובב, הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד.

היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים: שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל’ פסח ר"ס תל. וראה גם שם סתצ"ד ס"א.

חמישי בשבוע: ובחו"ל ה"ה יום אחש"פ וסעודת יו"ט - יחד כל בנ"י אוכלי שמורה מהדרין לאכול מצה שרוי’.

הפסח הוא הראשון . . של שלש-רגלים: ר"ה ד, א.

שבועות סוכות: שהם המשך לחג הפסח - ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו, ובהערה שם

ד"ה אנדערע צוויי: מכתב י,א ניסז ה’תשמ"ו (הגש"פ הנ"ל ריש ע’ תתפד. שם ע’ תתפט).

שהשבת . . ."זכר ליציאח-מצרים": ואתחנן ה, טו. - וראה מו"נ ח"ב פל"א ( הובא ברמב"ם ואתחנן שם, יב). חינוך מצוה לב. וראה שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) פי"ז סכ"ט.

פסח . . היסוד של כולם: ראה חינוך מצוה כא (סיפור יציאת מצרים): כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו ובאמונתינו, וע"כ אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלתנו זכר ליציאת מצרים כו’.

פסח . . זמן חירוחנו: ראה לקו"ש חי"ז ע’ 71 ואילך (הגש"פ הנ"ל ס"ע תקז ואילך). וראה גם מכתב ר"ח ניסן ה’תשמ"ג (הגש"פ הנ"ל ע’ תשלד ואילך).

זמן חירותינו .. זמן מתן תורתנו ,זמן שמחתנו .. מועדים לשמחה: כן נקראים בנוסח התפלה והקידוש.

צריכה הקדושה והשמחה להימשך גם בימי החול .. כל השנה: ראה מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ, ובהערות שם (הגש-פ הנ"ל ע’ תשנא).

שנה מעוברת: הנקראת בשם "שנה תמימה" - בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל’ שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים יט, ח (ס"ד וס"ח - ע’ סז-ח). ולהעיר, אשר על מצות קידוש החודש ועיבור שנים נצטוו בר"ח ניסן לפני יצי"מ (בא יב, א ואילך) - ראה מכתב ר"ח ניסן הנ"ל, ובהערות שם (הגש"פ הנ"ל ס"ע תשמז ואילך).

עוד חודש: והוא חודש מלא – רמב"ם הל’ קידוש החודש פ"ח ה"ה (וראה "פירוש" שם פ"ד ה"א). טור או"ח הל’ ר"ח סתכ"ח.

לידי מעשה בפועל: שהמעשה הוא העיקר - אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת.ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).

דובר עליו פעמים רבות: ראה בארוכה מכתבי וא"ו תשרי;’תשל"ח (לקו"ש חי"ד ע’ 478 ואילך). ה’תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע’ 633 ואילך); שנה זו. מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשמז ואילך).

שנה מעוברת . . שבע פעמים במחזור של כל תשע-עשרה שנה: רמב"ם שם פ"ו ה"י: כל תשע עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות.

הפסח . . בתקופת האביב. וכפי שדורשת התורה: משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ראה טז, א. וראה סנהדרין יג, א-ב. ר"ה כא, א. רמב"ם שם פ"ד ה"א. וראה אוה"ת משפטים ע’ א’קפ ואילך. ד"ה כי תבואו גו’ ושבתה וד"ה קדש ישראל לה’ תר"ל (סה"מ תר"ל ע’ קלג ואילך. שם ע’ רח ואילך). - בעניז "חודש האביב" - ראה ל"ת להאריז"ל פ’ בא בטעהמ"צ (ד"ה מצות קידוש חודש). אוה"ת וד"ה כי תבואו גו’ ושבתה שם. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך חדשים (פרטי החדשים) - ניסן ס"י.

ישראל מונין ללבנה: סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע’ מח ואילך. ועם הגהות - באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד’ה זה במאמרי אדהאמ’צ במדבר ח"א ע’ קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע’ ע ואילך. ובכ"מ.

חדשי השנה נקבעים לפי הירח: רמב"ם ריש הל’ קידוש החודש. וראה לקו"ש חכ"ו שיחה א’ לפי בא (ע’ 63 ואילך).

קצרה במספר ימים: ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב: וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. ובפירוט יותר - שם פ"ו ה"ד: נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. – ו"יש מי שאמר (תקופת רב אדא) . . תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י’ ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע" (שם פ"י ה"א).

בכל שנה שניה ושלישית: ראה רמב"ם שם פ"ו הי"א: שנים המעוברות שבכל מחזור . . הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת י"ט, "משווה" את החשבון: רמב"ם שם פ"א ה"ב. פ"ד ה"א-ב.

השמש והירח: להעיר מתורת הה"מ בענין "ועינינו מאירות כשמש וכירח" – או"ת (הוצאת קה"ת) פד, ד (ובהוצאת תשמ"א ואילך - סי’ רצז). אוה"ת דרושים לר"ה ע’ א’ת ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל (תפילה) ע’ תס ואילך. ועוד.

השמש - יום והירח - לילה: ובלשוז חז"ל "גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה (בתמי’)" - במדב"ר פי"ח, ז. תנחומא קרח ה. הובא בפרש"י עה"פ קרח טז, ה.

בירח משתקף אור השמש: ראה זהר ח"א לג, ב (עה"פ - בראשית א, יד - יהי מאורות ברקיע השמים). שם רלו, סע"ב. רמט, ב. ובכ"מ.

לשמש ולירח . . פועלים בזמנים נפרדים: להעיר גם מזהר שם רלו, סע"ב. ובכ"מ.

משפיע . . מקבל: ראה ד"ה תקעו תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז ע’ שצח ואילך). ובכ"מ.

נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

ב"עני" - ביהדות: ראה לקו"ד ח"ד תשכט, א. והוא ע"פ תדא"ר פכ"ז.

השמש אינה חדלה לזרוח: ראה גם מכתב ר"ח ניסן וי"א ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשנ. שם ע’ תשנה).

גוי אחד בארץ: שמואל-ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא. וראה אגה"ק ס"ט (קיד, א). תו"א וישב כז, סע"ד. ועוד.

מצד גופותיהם הם חלוקים ושונים, אבל מצד נשמתם . . דבר אחד ממש: ראה תניא ר"פ לב. רדב"ז לרמב"ם הל’ ממרים פ"ב ה"ד.

חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

בהתאם למאמר הידוע של תורתנו: ויק"ר פל"ד, ח (בסופה). רות רבא פ"ה, ט (בתחילתה). וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי’ תל - סג, ד ואילך).

חגאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי’ גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר - פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).

היעוד: תהלים פז, ה. וראה קונטרס משיחות ש"פ בשלח שנה זו ס"ט ובהערות שם: ש"פ תצוה, ערב פורים קטן בסופה ובהערות שם.

יולד בה: להעיר מהשייכות ליציאת מצרים (חג הפסח - זמן חירותנו) שנמשל ללידה - יחזקאל קאפיטל טז. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ח, ובהערות שם.

לחג הפסח כשר ושמח: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע’ קצז. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ו בסופו הערה ד"ה ושמח (הגש"פ הנ"ל ע’ תתצד).

יום חמישי פ’ תזריע: ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו הערה ד"ה זה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים - קה"ת תשמ"ז - ע’ תתפג).

ראש חודש ניסן: שאותו היום נטל עשר עטרות - שבת פז, סע"ב. פרש"י ר"פ שמיני. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ה הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשסא).

ראש-חודש ניסן: דאז לכו"ע, אפילו לדעת רשב"ג (פסחים ו, סע"א) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח". וראה שקלים רפ"ג ובירושלמי שם. וראה ד"ה החודש תרכ"ו ס"ד (סה"מ תרכ"ו ס"ע מב ואילך).

חודש ניסן: ראה מכתב הנ"ל הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל שם).

ניסן: נסי נסים - ע"פ ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה חדא"ג מהרש"א שם. וראה מדרש לקח טוב עה"פ (בא יב, ב) החודש הזה לכם: ניסן שבו נעשו נסים לישראל. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ג הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע’ תשדמ).

חשמ"ט: להעיר מהרמז בסימנה של שנת תשמ"ט – "ואשר יהי’ לך את אחיך תשמט ידיך" (ראה טו, ג), שהקב"ה משמט כל החובות דבנ"י (.אחיך", שנקראו אחים למקום, כמ"ש .למען אחי ורעי" - תהלים קכב, ח. קה’ר פ"ד, ח (בתחילתה). זח"ב קכב, רע"א. ועוד. רש"י שבת לא, א ד"ה דעלך, משמו"ר ר"פ כז), וכשבטלה סיבת הגלות (ה"חובות" דבנ"י, "חטאינו") בטל המסובב, הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד.

היום החמישי בשבוע, הוא היום בשבוע שבו היתה יציאת מצרים: שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל’ פסח ר"ס תל. וראה גם שם סתצ"ד ס"א.

חמישי בשבוע: ובחו"ל ה"ה יום אחש"פ וסעודת יו"ט - יחד כל בנ"י אוכלי שמורה מהדרין לאכול מצה שרוי’.

הפסח הוא הראשון . . של שלש-רגלים: ר"ה ד, א.

שבועות סוכות: שהם המשך לחג הפסח - ראה מכתב יום ה’ פ’ תזריע ר"ח ניסן ה’תשמ"ו, ובהערה שם

ד"ה אנדערע צוויי: מכתב י,א ניסז ה’תשמ"ו (הגש"פ הנ"ל ריש ע’ תתפד. שם ע’ תתפט).

שהשבת . . ."זכר ליציאח-מצרים": ואתחנן ה, טו. - וראה מו"נ ח"ב פל"א ( הובא ברמב"ם ואתחנן שם, יב). חינוך מצוה לב. וראה שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) פי"ז סכ"ט.

פסח . . היסוד של כולם: ראה חינוך מצוה כא (סיפור יציאת מצרים): כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו ובאמונתינו, וע"כ אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלתנו זכר ליציאת מצרים כו’.

פסח . . זמן חירוחנו: ראה לקו"ש חי"ז ע’ 71 ואילך (הגש"פ הנ"ל ס"ע תקז ואילך). וראה גם מכתב ר"ח ניסן ה’תשמ"ג (הגש"פ הנ"ל ע’ תשלד ואילך).

זמן חירותינו .. זמן מתן תורתנו ,זמן שמחתנו .. מועדים לשמחה: כן נקראים בנוסח התפלה והקידוש.

צריכה הקדושה והשמחה להימשך גם בימי החול .. כל השנה: ראה מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ, ובהערות שם (הגש-פ הנ"ל ע’ תשנא).

שנה מעוברת: הנקראת בשם "שנה תמימה" - בהר כה, ל. ערכין לא, א (במשנה). רמב"ם הל’ שמיטה ויובל פי"ב ה"ה. וראה אוה"ת להצ"צ (יהל אור) לתהלים יט, ח (ס"ד וס"ח - ע’ סז-ח). ולהעיר, אשר על מצות קידוש החודש ועיבור שנים נצטוו בר"ח ניסן לפני יצי"מ (בא יב, א ואילך) - ראה מכתב ר"ח ניסן הנ"ל, ובהערות שם (הגש"פ הנ"ל ס"ע תשמז ואילך).

עוד חודש: והוא חודש מלא – רמב"ם הל’ קידוש החודש פ"ח ה"ה (וראה "פירוש" שם פ"ד ה"א). טור או"ח הל’ ר"ח סתכ"ח.

לידי מעשה בפועל: שהמעשה הוא העיקר - אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת.ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).

דובר עליו פעמים רבות: ראה בארוכה מכתבי וא"ו תשרי;’תשל"ח (לקו"ש חי"ד ע’ 478 ואילך). ה’תשד"מ (לקו"ש חכ"ד ע’ 633 ואילך); שנה זו. מכתב ר"ח ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשמז ואילך).

שנה מעוברת . . שבע פעמים במחזור של כל תשע-עשרה שנה: רמב"ם שם פ"ו ה"י: כל תשע עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות.

הפסח . . בתקופת האביב. וכפי שדורשת התורה: משפטים כג, טו. תשא לד, יח. ראה טז, א. וראה סנהדרין יג, א-ב. ר"ה כא, א. רמב"ם שם פ"ד ה"א. וראה אוה"ת משפטים ע’ א’קפ ואילך. ד"ה כי תבואו גו’ ושבתה וד"ה קדש ישראל לה’ תר"ל (סה"מ תר"ל ע’ קלג ואילך. שם ע’ רח ואילך). - בעניז "חודש האביב" - ראה ל"ת להאריז"ל פ’ בא בטעהמ"צ (ד"ה מצות קידוש חודש). אוה"ת וד"ה כי תבואו גו’ ושבתה שם. ספר הליקוטים – דא"ח צ"צ ערך חדשים (פרטי החדשים) - ניסן ס"י.

ישראל מונין ללבנה: סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע’ מח ואילך. ועם הגהות - באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד’ה זה במאמרי אדהאמ’צ במדבר ח"א ע’ קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע’ ע ואילך. ובכ"מ.

חדשי השנה נקבעים לפי הירח: רמב"ם ריש הל’ קידוש החודש. וראה לקו"ש חכ"ו שיחה א’ לפי בא (ע’ 63 ואילך).

קצרה במספר ימים: ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב: וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. ובפירוט יותר - שם פ"ו ה"ד: נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. – ו"יש מי שאמר (תקופת רב אדא) . . תוספת שנת החמה על שנת הלבנה י’ ימים וכ"א שעה וקכ"א חלק ומ"ח רגע" (שם פ"י ה"א).

בכל שנה שניה ושלישית: ראה רמב"ם שם פ"ו הי"א: שנים המעוברות שבכל מחזור . . הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת י"ט, "משווה" את החשבון: רמב"ם שם פ"א ה"ב. פ"ד ה"א-ב.

השמש והירח: להעיר מתורת הה"מ בענין "ועינינו מאירות כשמש וכירח" – או"ת (הוצאת קה"ת) פד, ד (ובהוצאת תשמ"א ואילך - סי’ רצז). אוה"ת דרושים לר"ה ע’ א’ת ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל (תפילה) ע’ תס ואילך. ועוד.

השמש - יום והירח - לילה: ובלשוז חז"ל "גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה (בתמי’)" - במדב"ר פי"ח, ז. תנחומא קרח ה. הובא בפרש"י עה"פ קרח טז, ה.

בירח משתקף אור השמש: ראה זהר ח"א לג, ב (עה"פ - בראשית א, יד - יהי מאורות ברקיע השמים). שם רלו, סע"ב. רמט, ב. ובכ"מ.

לשמש ולירח . . פועלים בזמנים נפרדים: להעיר גם מזהר שם רלו, סע"ב. ובכ"מ.

משפיע . . מקבל: ראה ד"ה תקעו תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז ע’ שצח ואילך). ובכ"מ.

נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.

ב"עני" - ביהדות: ראה לקו"ד ח"ד תשכט, א. והוא ע"פ תדא"ר פכ"ז.

השמש אינה חדלה לזרוח: ראה גם מכתב ר"ח ניסן וי"א ניסן ה’תשד"מ (הגש"פ הנ"ל ע’ תשנ. שם ע’ תשנה).

גוי אחד בארץ: שמואל-ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא. וראה אגה"ק ס"ט (קיד, א). תו"א וישב כז, סע"ד. ועוד.

מצד גופותיהם הם חלוקים ושונים, אבל מצד נשמתם . . דבר אחד ממש: ראה תניא ר"פ לב. רדב"ז לרמב"ם הל’ ממרים פ"ב ה"ד.

חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

בהתאם למאמר הידוע של תורתנו: ויק"ר פל"ד, ח (בסופה). רות רבא פ"ה, ט (בתחילתה). וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) בסופו (סי’ תל - סג, ד ואילך).

חגאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי’ גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר - פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).

היעוד: תהלים פז, ה. וראה קונטרס משיחות ש"פ בשלח שנה זו ס"ט ובהערות שם: ש"פ תצוה, ערב פורים קטן בסופה ובהערות שם.

יולד בה: להעיר מהשייכות ליציאת מצרים (חג הפסח - זמן חירותנו) שנמשל ללידה - יחזקאל קאפיטל טז. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה’תשמ"ח, ובהערות שם.

לחג הפסח כשר ושמח: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע’ קצז. וראה מכתב י"א ניסן ה’תשמ"ו בסופו הערה ד"ה ושמח (הגש"פ הנ"ל ע’ תתצד).

אפשר להוריד את המכתבים להדפסה:
הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - חב"ד
הרבי מליובאוויטש
מלך המשיח שליט"א


כתבו לרבי
כתוב לרבי שליט א מלך המשיח


חב"ד בעולם
חב"ד בעולם


חיפוש



  • עיר
  • ירושלים
  • תל - אביב
  • חיפה
  • ניו יורק
  • מונטריאול
  • לונדון
  • כניסה
  • 3:59 PM
  • 4:20 PM
  • 4:17 PM
  • 4:19 PM
  • 4:05 PM
  • 3:52 PM
  • יציאה
  • 5:22 PM
  • 5:24 PM
  • 5:21 PM
  • 5:25 PM
  • 5:14 PM
  • 5:08 PM
* הזמנים לפי שעון קיץ.

פורטל חב"ד
פסק דין - חב"ד

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד


Lubavitch Network
מפת האתר | הסכם משתמש | פרסם אצלנו | מי אנחנו | אודות חב"ד | צור קשר
רשת חב"ד ליובאוויטש. כל הזכויות שמורות - ©2001-2004 Lubavitch Network. All rights reserved
חב"ד.AM - מקבוצת אתרי אירגון
Lubavitch Network
,