(23, Sep, 2017)
יום שבת פרשת האזינו, ג' תשרי ה'תשע''ח - ימות המשיח, 

פסח

מושגים בפסח


מה זה "מכירת חמץ"? מה הם "מים שלנו"? מה היא "מצת מצוה"? מהו "קורבן פסח"? למה שותים "ארבע כוסות"? מי הם ה"ארבעה בנים"?



מאת: מערכת חב"ד AM    
2005-05-03 15:41:57




מאת: הרב שלום דובער וולפא
איסור אכילת חמץ בפסח
אחד מחמשת מיני דגן, או תוצרתם, שבא במגע עם מים, והחל בו תהליך של תפיחה, נקרא "חמץ". כל דבר שיש בו חמץ או תערובת חמץ אסור לאכלו בפסח. לדוגמא: בירה, משקאות חריפים, דייסות, ממרחים, וכמובן לחם ועוגות. גם מוצרים רבים אחרים עלולים להכיל חמץ, כגון ממתקים ושימורים שונים, ולכן אסור לאכול בפסח שום מוצר (חוץ מפירות וירקות, וכדומה) שאין עליו חותמת כשרות מרבנות מוסמכת. האיסור מתחיל כבר בערב פסח שעתיים לפני חצות היום.
האר"י הקדוש כותב: מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יכשל בחטא (בשוגג) במשך כל השנה כולה.

בל יראה ובל ימצא
מלבד איסור אכילת חמץ, ישנו גם ציווי האוסר את עצם המצאות החמץ ברשותנו בפסח. איסור זה מתחיל כבר בערב חג הפסח, שעה אחת לפני חצות היום. לכן יש לבער את כל החמץ הנמצא אצלנו, או למכרו לגוי לפני תחילת זמן איסורו (כדלהלן).

בדיקת חמץ וביעור חמץ
בכדי להיות בטוחים שאין ברשותנו שום חמץ, תיקנו חכמים שיש לבדוק את הבית בליל י"ד בניסן (י"ג בערב), ולחפש אחרי החמץ לאור הנר בחורים ובסדקים. לפני התחלת הבדיקה מפזרים עשרה פתיתים של חמץ (עטופים בניר) במקומות שונים בבית. אחר כך מברכים "אשר קדשנו.. על ביעור חמץ" ומתחילים בבדיקה (בעזרת בני המשפחה). במהלך הבדיקה מוצאים את עשרת הפתיתים, ואורזים אותם ואת החמץ הנוסף שמצאו בתוך שקית. למחרת בבוקר מדליקים מדורה ושורפים בה את החמץ הארוז. כמו כן יש לבטל ולהפקיר את החמץ שאולי נמצא ברשותנו ולא מצאנו אותו בבדיקה.

אם יש ברשותנו חמץ שאיננו רוצים לבערו, בגלל ההפסד שיש בזה, אפשר למכור אותו לגוי לפני זמן איסורו, ואז אין עוברים עליו ב"בל יראה ובל ימצא" אף אם הוא נמצא בביתנו במשך ימי הפסח. את המכירה מבצעים באמצעות רב העיר או השכונה, כי יש בה פרטים הלכתיים רבים.

מים שלנו
מים ללישת המצות שנשאבו והוכנו קודם שקיעת השמש, בערב שלפני האפיה. הם נקראים כך על שם שהיו מוכנים מאמש, ו"לנו" בכלי במשך כל הלילה. רק במים כאלו מותר ללוש את המצות, כיון שהם צוננים, והבצק הנילוש בהם אינו ממהר להחמיץ.

מצות מצוה
מצות שנאפו במיוחד לשם אכילתן בליל הסדר, לקיים בהן מצות אכילת מצה. משתדלים שלפחות מצות אלו תהיינה אפויות ביד ולא במכונה, כיון שדרושה כוונה שהאפייה היא "לשם מצת מצוה". המצות נקראות בזוהר הקדוש בשם "מיכלא דמהימנותא" (מאכל האמונה) ו"מיכלא דאסוותא" (מאכל הרפואה), שכן אכילת המצה מחזקת את האמונה ומביאה רפואה לאדם, בגשמיות וברוחניות.

קרבן פסח
מצות עשה על כל איש ואשה, לשחוט בי"ד בניסן אחר חצות היום, בעזרה של בית המקדש, כבש או עז זכר בן שנה. כמה משפחות מצטרפות יחד להקריב קרבן משותף. דמו של הקרבן נזרק על המזבח, וכן חלק מאבריו הפנימיים נקטרים על המזבח, אולם את הכבש עצמו צולים המקריבים "ראשו על כרעיו ועל קרבו", ואוכלים אותו בליל הפסח בחבורה, ביחד עם מצות ומרור.
לפני צאתם של בני ישראל ממצרים הם הקריבו את הפסח בפעם הראשונה. היתה זו פעולה הכרוכה במסירות נפש, שכן השה היה האליל של המצרים. אחר כך הקריבו פעם אחת במדבר על פי ציווי ה’, והמשיכו בכך כשנכנסו לארץ ישראל. מאז חורבן הבית אי אפשר להקריב את קרבן הפסח, ולכן ממלאים עתה חסרון זה ע"י אמירת "סדר קרבן פסח" בערב החג לאחר תפלת מנחה, וכן עושים כמה פעולות ב"ליל הסדר" לזכר הקרבן (כדלהלן).

ליל הסדר
בלילה הראשון של חג הפסח, שבו יצאו בני ישראל ממצרים (ובחוץ לארץ גם בלילה השני), עורכים סעודת חג, אוכלים בה מצה, שותים ארבע כוסות יין, אוכלים מרור, ומספרים ביציאת מצרים. ליל הסדר נקרא גם בשם "ליל שימורים", א. מפני שהיה הקדוש ברוך הוא שומר ומצפה ללילה זה, שבו יקיים הבטחתו לבני ישראל להוציאם ממצרים, ב. מפני שהוא לילה המשומר מן המזיקים.

הגדה של פסח
בכדי שנוכל לספר ביציאת מצרים בליל הסדר, תיקנו חז"ל נוסח קבוע של "הגדה". בתחילת ההגדה מזמינים את מי שאין לו אפשרות לעשות את הסדר בעצמו, שיבוא ויאכל עמנו. בהמשך שואלים הבנים "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות...", וכתשובה לכך מתחילים לספר על חסדיו של הקדוש ברוך הוא שקירב את אבותינו לעבודתו, ושהוציאנו ממצרים בנסים גדולים.
בהגדה מבואר גם הסדר של כל המעשים הנעשים בלילה קדוש זה, והמרומזים ב15- סימנים: "קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שלחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה".

קערת ליל הסדר
אב המשפחה העורך את הסדר, שם לפניו 3 מצות, המופרדות על ידי מפית, והם כנגד: כהן, לוי, וישראל. מצות אלו ישמשו לו במהלך הסדר למצות אכילת מצה, ל"כורך", ול"אפיקומן" (כדלהלן). גם על המצה העליונה פורסים מפית ועליה מניחים:
מצד ימין את ה"זרוע" (חלק מזרוע של עוף, או גרוגרת של עוף. זכר לקרבן פסח). כנגדו לשמאל "ביצה" (קשה, בקליפתה. זכר לקרבן חגיגה). תחתיהם באמצע "מרור" (עלי חסה או שורש של חזרת. למצות אכילת מרור). תחת הזרוע "חרוסת" (רסק של: תפוחי עץ, אגסים, ואגוזים. זכר לטיט שנשתעבדו בו בני ישראל. ומרככים אותה ביין אדום, זכר לדם). כנגדו תחת הביצה "כרפס" (סלרי, תפוח אדמה או בצל. כרפס - אותיות ס’ פרך, זכר לששים ריבוא מישראל שנשתעבדו בפרך). תחת המרור "חזרת" (מרור נוסף, עבור ה"כורך" כדלהלן).

מרור
סוגים מסוימים של ירקות מרים (בעיקר עלי חסה וחזרת), שאוכלים אותם בליל הסדר, לזכר מרירותה של עבודת הפרך במצרים.

ארבע כוסות
ארבע כוסות של יין (או מיץ ענבים טבעי) שחייבים מדרבנן לשתותם בליל הסדר. זכר ל"ארבע לשונות של גאולה" שנאמרו בתורה ביציאת מצרים "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי". וכנגד ארבע כוסות של נחמה שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את ישראל. בין כוס לכוס אומרים קטעים מה"הגדה". נהוג למזוג עוד כוס חמישית ולא לשתותה, והיא "כוסו של אליהו הנביא".

כורך
בזמן שבית המקדש היה קיים, נוהג היה התנא "הלל הזקן", לכרוך קרבן פסח, מצה ומרור, ולאכלם ביחד, לקיים מה שנאמר "על מצות ומרורים יאכלוהו". לדעתו של הלל, גם בזמננו (שאין קרבן פסח) לא נצא ידי חובת אכילת מרור, אלא אם כן נכרוך אותו במצה זכר למקדש. ולפיכך נוהגים אנו, שלאחר שאכלנו מצה בפני עצמה ומרור בפני עצמו, אוכלים שוב "סנדויץ’" של מצה ומרור הכרוכים ביחד.

אפיקומן
הפירוש המילולי: ליפתן. כך מכנים את המצה שאוכלים בסוף סעודת ליל הסדר לפני ברכת המזון, זכר לקרבן פסח שהיה נאכל "על השובע" (בסוף הסעודה). יש לאכול את האפיקומן לפני חצות הלילה, ואין לאכול ולשתות אחריו מאומה.
את המצה עבור האפיקומן, חוצים בתחילת ליל הסדר (בסימן "יחץ"), מתוך המצה האמצעית שעל הקערה, ומצפינים אותה במקום סתר עד סוף הסעודה, ויש נוהגים שהילדים במשפחה מחפשים את האפיקומן שהחביא האבא, כל זאת בכדי להזכיר את צפייתנו לגאולה השלימה שמועדה היה כמוס וצפון מישראל.

הסיבה
צורת הישיבה בליל הסדר בהטייה לצד שמאל "דרך חירות". חייבים לשבת בהסיבה בעת אכילת המצה, שתיית ארבע הכוסות, אכילת ה"כורך" ואכילת האפיקומן, כיון שכל מצוות אלו הם זכר לחירות ולגאולה, אבל באכילת הסעודה ואמירת ההגדה אין צריך להסב.
נשים פטורות מהסיבה, וגם תלמיד היושב אצל רבו בליל הסדר, אינו מיסב. אם אדם אכל את המצה שלא בהסיבה, צריך לחזור ולאכלה בהסיבה, אבל אם שתה את היין שלא בהסיבה, יחזור לשתות בהסיבה רק בכוס השניה.

דצ"ך עד"ש באח"ב
סימנים שנתן רבי יהודה, לזכירת הסדר של עשר מכות מצרים, והן ראשי תיבות של: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, (מכת) בכורות.

ארבעה בנים
ה"הגדה" מתייחסת ועונה לשאלות, של ארבעה סוגי בנים המגיעים לשלחן ה"סדר". אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. כל אחד מהבנים מבטא את עצמו בצורה המתאימה למהותו, ובהתאם לכך הוא מקבל תשובה מיוחדת בהגדה.
כל ארבעת הבנים הנ"ל מגיעים לשלחן הסדר, והם חלק ממנו, אבל בדורנו נוסף גם "בן חמישי", שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר, ואינו מגיע לשלחן ולהגדה. מוטל עלינו איפוא לחפש את הבן התועה, להביאו לליל הסדר, ולהפכו לבן חכם.

מצה שרויה
חסידים ומהדרים במצוות, נזהרים מאד שהמצה לא תירטב על ידי מים, או על ידי מאכלים שיש בהם לחות. זאת מחשש שנשאר במצה קמח שלא נאפה דיו, והוא עלול להחמיץ כשיבוא במגע עם המים. מטעם זה יש המכסים את המצות שעל השלחן בשקית, ונזהרים שלא יפלו פרורי מצה במרק או בתבשילים.

ממוצאי יום א’ של פסח, ועד ערב חג השבועות, סופרים בכל ערב לאחר תפלת ערבית, את הימים והשבועות שעברו: "היום יום אחד לעומר", "היום שני ימים לעומר".. "היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלשה ימים לעומר".. "היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות לעומר". השם "ספירת העומר" נובע מכך, שהתחלת הספירה היא ביום שבו הקריבו – בזמן שבית המקדש היה קיים – את קרבן "עומר התנופה", שהוא קרבן מנחה משעורים מהתבואה החדשה שנקצרה בליל ששה עשר בניסן. ומאחר שאין לנו עתה בית מקדש והעומר אינו קרב, לכן יש אומרים שהספירה בזמן הזה היא רק מדרבנן "זכר למקדש".
לפני הספירה יש לברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ספירת העומר". אם שכחו לספור בלילה, אפשר לספור למחרת ביום, בלי ברכה. אם שכחו לספור גם למחרת ביום, ימשיכו לספור בכל שאר הימים בלי ברכה. נשים פטורות מספירת העומר מצד הדין, אבל הן קבלו על עצמן לספור (בנות אשכנז סופרות בברכה, ועדות המזרח בלי ברכה).
הספירה מבטאת את ההשתוקקות לקראת מתן תורה בחג השבועות, שהוא ביום החמשים לעומר, ובו מקריבים "מנחה חדשה" מהחיטה החדשה. בימי הספירה נוהגים בקצת מנהגי אבילות, אין נושאים נשים, אין לובשים בגד חדש, אין מנגנים בכלי שיר, ואין מסתפרים. כל זאת זכר ל-24 אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו במגיפה בתקופה זו של השנה, על שלא נהגו כבוד זה בזה.
הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - חב"ד
הרבי מליובאוויטש
מלך המשיח שליט"א


כתבו לרבי
כתוב לרבי שליט א מלך המשיח


חב"ד בעולם
חב"ד בעולם


חיפוש



  • עיר
  • *ירושלים
  • *תל - אביב
  • *חיפה
  • *ניו יורק
  • *מונטריאול
  • *לונדון
  • כניסה
  • 5:58 PM
  • 6:19 PM
  • 6:18 PM
  • 6:37 PM
  • 6:36 PM
  • 6:44 PM
  • יציאה
  • 7:17 PM
  • 7:19 PM
  • 7:19 PM
  • 7:39 PM
  • 7:41 PM
  • 7:54 PM
* הזמנים לפי שעון קיץ.

פורטל חב"ד
פסק דין - חב"ד

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד


Lubavitch Network
מפת האתר | הסכם משתמש | פרסם אצלנו | מי אנחנו | אודות חב"ד | צור קשר
רשת חב"ד ליובאוויטש. כל הזכויות שמורות - ©2001-2004 Lubavitch Network. All rights reserved
חב"ד.AM - מקבוצת אתרי אירגון
Lubavitch Network
,