(22, Nov, 2017)
יום רביעי פרשת ויצא, ד' כסלו ה'תשע''ח - ימות המשיח, 

פורים

הלכות פורים


לקראת החג הבעל"ט



מאת: מערכת חב"ד AM    
2006-03-13 14:25:30




לוח זמנים לפורים - ה'תשס"ו

מחצית השקל (זכר למחצית השקל):
נותנים לצדקה ביום שני, י"ג אדר (13.3.06), לפני תפילת מנחה, זכר למצוות מחצית השקל, שלוש מטבעות של חצי שקל. ונוהגים לעשות זאת בשלושה חצאי דולר (הגבאים מזכים לקהל).

מקרא מגילה:
ליל פורים - יום שני אור לי"ד אדר, לאחר צאת הכוכבים (6.15)
ביום פורים - יום שלישי י"ד אדר (14.3.05), לאחר קריאת התורה בשחרית.

משלוח מנות:
ביום פורים. יום שלישי, י"ד אדר, שולחים שני סוגי מאכל (מאכל ומשקה) כגון: עוגה ויין, בשר ולפתן, דגים ופירות, כל אחד במשקל 25 גר' לפחות. מנהגנו לשלוח לשלושה אנשים. (גברים שולחים לגברים. נשים לנשים)

מתנות לאביונים:
ביום פורים. יום שלישי, י"ד אדר, נותנים צדקה לשני עניים או קופות צדקה של שני מוסדות צדקה. כל נתינה בשווי של פרוטה לפחות (לפחות 10 אגורות).

משתה ושמחה:
ביום פורים. יום שלישי, י"ד אדר, מתחילים את סעודת פורים לאחר תפילת מנחה, שמא ישקע בשיכרות וישכח להתפלל. נוטלים ידיים לפני השקיעה, דהיינו לפני השעה 5:45.
ביום הפורים מקיים הרבי שליט"א מלך המשיח התוועדות וסכעודת פורים בה מדבר בין השאר אודות שלושים יום קודם חג הפסח, ומורה לערוך ביום זה עצמו מגבית עבור מעות חיטים.
שושן פורים 
הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כמו ירושלים, מקיימים את הסדר כמו בחג הפורים עצמו. דהיינו ביום שלישי בלילה, י"ד אדר (14.3.06) קוראים את המגילה, ולמחרת ביום רביעי, ט"ו אדר (15.3.06) מקיימים את שאר מצוות היום.
כמו כן ישנם ערים שהם מבחינת ספק, כמו העיר צפת, על כן הם מקיימים את מצוות היום בשני הימים (שלישי ורביעי) אך ביום השני, ט"ו אדר, קוראים את המגילה ללא ברכה.

חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב)
לימוד הלכות פורים
ללמוד הלכות פורים, וגם דרושי פורים (בתורת החסידות), [ובפרט שבועיים לפני פורים] (פקודי תשמ"ט - התוועדויות ע' 410)

צורכי החג לכל יהודי
להשתדל שכל יהודי עד בכל קצוי תבל (בגשמיות וברוחניות) יהי'ה לו כל צורכי החג לקיים כל מצות פורים: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים, שמחת פורים וכו' (פקודי תשמ"ט - התוועדויות ע' 410)

מבצע פורים
להתכונן למבצע פורים, שלא ישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצוי תבל שלא יהיה נכלל ב"מבצע פורים" )תרומה תנש"א, פקודי תשמ"ט - התוועדויות ע' 410(

זכר למחצית השקל:
זכר למצוות מחצית השקל בזמן שבית המקדש קיים, שהיו נותנים בחודש אדר לצורך קורבנות הציבור (רמ"א סימן תרצד) נותנים לצדקה ביום י"ג אדר ב', לפני תפילת מנחה, 3 מטבעות של חצי שקל (שו"ע או"ח סימן תרצ"ד, א ומהרי"ל).

ונוהגים הגבאים להניח בקערת הצדקה ג' חצאי דולר (כפי שנוהג הרבי שליט"א מלך המשיח) וכל אחד מניח באותה קערה ג' חצאי שקל תמורת אותם המטבעות, וזוכים במטבעות הנ"ל (חצאי דולר) על ידי הגבהתם, ושוב מניחים אותם בקערה זכר למחצית השקל. (שבח המועדים עפ"י ביאור הלכה סימן תרצד ד"ה ויש)

נוהגים לתת גם עבור האשה והבנים והבנות הקטנים (ספר המנהגים).

מחנכים את הקטנים לתת ג' מטבעות למחצית השקל מכספם, כשההורים עוזרים להם שיוכלו לתת מתוך הרחבה, ושישאר להם עוד מספיק כסף לצרכיהם, כך שלא יחסר להם כלום (כ"ד אד"ר תשנ"ב - שיחות קודש ע' 788)

שמחת פורים: (ספר המנהגים)
שמחת פורים גדולה הרבה משמחת יום טוב. ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה.

בגדי חג מנהג רבותינו נשיאינו ללבוש סירטוק משי, כביום שבת ויו"ט (ספר המנהגים).

ליל פורים
תפילת ערבית:
מתפללין ערבית ליום חול. בתפילת עמידה מוסיפים "ועל הניסים". ולאחר תפילת עמידה אומר הש"ץ קדיש "תתקבל" וניגשים לקריאת המגילה (סידור תהילת ה').

ועל הניסים: (סידור תהילת ה')
אומרים "על הניסים" בתפילת "עמידה" בברכת "מודים" ובברכת המזון בברכה "נודה לך".
בתפילת "עמידה" - במידה ושכח לומר "ועל הניסים", אם נזכר קודם שאמר את השם מסיום הברכה: "ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות" חוזר ומתחיל "על הניסים", ואם כבר אמר את השם - אינו חוזר.

בברכת המזון - אם שכח לומר "ועל הניסים" ונזכר לפני שאמר השם בברכת על הארץ ועל המזון, חוזר ומתחיל "ועל הניסים". אם נזכר לאחר שאמר את השם, אזי כשיגיע להרחמן )הוא יזכינו( יאמר: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר וכו' (סידור תהילת ה').

קריאת המגילה:
הכל חייבים בקריאת המגילה: אנשים, נשים ומחנכים את הטף לשמוע את המגילה. (שו"ע או"ח סימן תרפ"ט, א)
חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום. (פסקי הסידור לאמו"ר הזקן)

חובה לשמוע את קריאת המגילה מפי הקורא בעצמו ואין מקום לשמוע קריאת מגילה וכו' ע"י טלפון ורדיו וכיו"ב - כי אין זה קול אדם כלל, כי אם שע"י דבורו מתעוררים שינוים בזרם עלעקטרי ולאח"כ שינויים אלה מפעילים קרום דק .. וקול הקרום הוא שנשמע. (ספר המנהגים. ממכתב ימי חנוכה חשכ"ה. נדפס ליקו"ש כרך ט, הוספות עמ' 336).
קוראים במגילת קלף כשרה.
כופלים את המגילה כאגרת, לשלושה חלקים, וגם השומעים כופלים אותה כנ"ל.)ספר המנהגים(.

לפני קריאת המגילה מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". (מנהגי ימוה"מ)
ומברך את 3 הברכות: (סידור תהילת ה')
א. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה.
ב. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
ג. ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

מחיית המן:
כשמזכירים "המן" בקריאת המגילה מכים או רוקעים ברגלים, באותם פעמים בהם נזכר המן באיזה תואר: האגגי, הרע וכיו"ב (ספר המנהגים).

בקריאת המגילה:
נוהגים לומר ארבעה פסוקים בקול רם: "איש יהודי גו', ומרדכי יצא גו', ליהודים הייתה גו', כי מרדכי גו', והשליח ציבור חוזר וקורא אותם. (שו"ע או"ח סימן תר"צ, יז)

בפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (ו, א) מגביה הקורא את קולו לפי ששם מתחיל עיקר הנס. (מהרי"ל הל' פורים. שבח המועדים).

עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת, מתיבות "חמש מאות איש" עד לאחר "עשרת". הציבור קורין אותם תחילה, ומכין ורוקעים אז כמו בהזכרת המן (שו"ע או"ח סימן תר"צ, טו).

בקריאת המגילה קוראים "להרוג ולאבד (ח, יא) וחוזרים וקוראים "ולהרוג ולאבד". וכן קוראים "ואיש לא עמד בפניהם" (ט, ב) וחוזרים וקוראים "ואיש לא עמד לפניהם" (ספר המנהגים).

מנענעים את המגילה באמירת "האגרת הזאת" ובאמירת "אגרת הפורים הזאת השנית" (ספר המנהגים).

אחר הקריאה:
לאחר קריאת המגילה בציבור מברכים את ברכת "הרב את ריבנו" ו"שושנת יעקב". כורך את המגילה אח"כ אומרים "ואתה קדוש" וקדיש שלם בלא 'תתקבל', "עלינו לשבח" וקדיש יתום. (סידור תהילת ה').

לאחר הקדיש מכריזין ג"פ "יחי אדוננו" (מנהגי ימוה"מ).

יום הפורים

שחרית:
תפילה חול ומניחים תפילין. אין אומרים תחנון. בתפילת עמידה מוסיפים אמירת "על הניסים" (שכח, ראה לעיל בתפילת ערבית), חצי קדיש. (סידור תהילת ה')

קריאה בתורה: (סידור תהילת ה')
מוצאין ספר תורה וקורין ג' גברי את "ויבוא עמלק" שבסוף פרשת 'בשלח' (שמות יז, ח-טז). לאחר קריאת התורה חצי קדיש, ולאחר מכן מכריזין ג"פ "יחי אדוננו" (מנהגי ימה"מ) וגוללין את הספר תורה.

את המילים "זכר עמלק" יש לקרות פעם א' בסגול ופעם ב' בצירי.
מי שלא שמע קריאת פרשת 'זכור', יכוון בקריאת "ויבוא עמלק" לצאת ידי חובת זכירת עמלק.

מי שלא נתן צדקה מחצית השקל במנחה אתמול, נותן עכשיו.

קריאת המגילה: (סידור תהילת ה').
לאחר גלילת הספר תורה, מברכים את ג' הברכות כקריאת ליל פורים: 1. על מקרא מגילה 2. שעשה ניסים. 3. שהחיינו.
בברכת "שהחיינו" יכוונו גם על מצות "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים" ו"סעודת פורים".
שמיעת וקריאת המגילה בתפילין של רש"י (ספר המנהגים).

לאחר קריאת המגילה בציבור, אומרים את ברכת "הרב את ריבנו" ו"שושנת יעקב".

אומרים "אשרי" ו"ובא לציון גואל". קדיש שלם ומחזירים את הספר תורה להיכל. (סידור תהילת ה')

משלוח מנות
שולחים שני סוגי מאכל (מאכל ומשקה) (ספר המנהגים), כגון: עוגה ויין, בשר, דגים ופירות. כל אחד במשקל 52 גר' לפחות. מעיקר הדין חייב כל אדם לשלוח מנות לאדם אחד, שנאמר "ומשלוח מנות איש לרעהו", משמע שתי מתנות לאדם אחד, אבל כל המרבה במשלוח מנות הרי זה משובח. (שו"ע סימן תרצה, סעי' ד)
מנהגנו לשלוח לשלושה אנשים (ספר המנהגים). (גברים שולחים לגברים. נשים לנשים).

מתנות לאביונים:
נותנים צדקה לשני עניים או קופות צדקה של שני מוסדות צדקה. שנאמר "ומתנות לאביונים", משמע שתי מתנות לשני אביונים (שו"ע סימן תרצה, סעי' א) כל נתינה בשווי של פרוטה לפחות (לפחות 10 אגורות).

סעודת פורים:
שמחת פורים גדולה הרבה משמחת יום טוב. ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה (ספר המנהגים)
מקיימים את הסעודה ביום, דכתיב "ימי משתה". (שו"ע או"ח סימן תרצ"ה, א וקשו"ע שם)
ובשנה זו, כיוון שפורים חל ביום שישי, עושין אותה בשחרית מפני כבוד השבת. (שו"ע או"ח סימן תר"צה, ב. ומנהגים) נוטלים ידיים לפני חצות היום, דהיינו לפני השעה 11:47 לפנה"צ.

התוועדויות בפורים
טוב ונכון לערוך התוועדויות בימי הפורים, אנשים, נשים וטף (כמובן באופן של צניעות, אנשים בפני עצמם, ונשים בפני עצמן) (שבת פרשת תצוה ערב פורים, ומצאי פורים תש"נ - התוועדויות ע' 863)

מנהגים
מנהג ישראל שמנצלים ימי הפורים להוסיף בחינוך התינוקות, וגם משתדלים שישתתפו במצוות הפורים: שולחים על ידם משלוח מנות, ועוד, שע"י התינוקות בטלה הגזירה (משיחת תענית אסתר תשמ"ח - התוועדויות ע' 410)

רעשנים הכאת המן נעשית בעיקר ע"י הקטנים ע"י רעשנים וכיו"ב (תענית אסתר תשמ"ט - התוועדויות ע' 834)

תחפושות נוהגים הילדים להתחפש "ללבוש פרצופים (מסכות) בפורים" (שיחת תענית אסתר תשמ"ט - התוועדויות 438)

מאכלים הנה עפ"י המבואר במנהגי יוה"כ (ספר המנהגים) באכילת "קרעפכין" בעריוה"כ משמע שגם בפורים יש לאכול קרעפכין.

שושן פורים
היום בו חוגגים תושבי הערים המוקפות חומה את חג הפורים. השנה חל שושן פורים (ט"ו באדר ב'), ביום שבת קודש פר' צו. ומרבין בו בכל מקום במשתה ושמחה.

במקומות בהם חוגגים את פורים ביום י"ד, הנה בשבת שושן פורים קוראים בתורה בפרשת צו, ומפטירים "כה אמר ה' גו' - אבדה האמונה ונכרתה מפיהם. כה אמר ה' אל יתהלל גו' (ומדלגין הפסוקים שבנתיים).


יו"ל ע"י בית כנסת חב"ד בת ים, עיר הגאולה
שדרות העצמאות 76 בת ים, עיר הגאולה. טל': 8270-506-03

ליקוט ועריכה: הרב זמרוני ציק

שנת המאה ושלוש לרבי שליט"א מלך המשיח
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח - חב"ד
הרבי מליובאוויטש
מלך המשיח שליט"א


כתבו לרבי
כתוב לרבי שליט א מלך המשיח


חב"ד בעולם
חב"ד בעולם


חיפוש



  • עיר
  • ירושלים
  • תל - אביב
  • חיפה
  • ניו יורק
  • מונטריאול
  • לונדון
  • כניסה
  • 3:57 PM
  • 4:17 PM
  • 4:14 PM
  • 4:14 PM
  • 3:59 PM
  • 3:44 PM
  • יציאה
  • 5:20 PM
  • 5:22 PM
  • 5:19 PM
  • 5:21 PM
  • 5:09 PM
  • 5:01 PM
* הזמנים לפי שעון קיץ.

פורטל חב"ד
פסק דין - חב"ד

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד


Lubavitch Network
מפת האתר | הסכם משתמש | פרסם אצלנו | מי אנחנו | אודות חב"ד | צור קשר
רשת חב"ד ליובאוויטש. כל הזכויות שמורות - ©2001-2004 Lubavitch Network. All rights reserved
חב"ד.AM - מקבוצת אתרי אירגון
Lubavitch Network
,