החל משנת תשמ"ב (1982) התחיל הרבי שליט"א מלך המשיח מידי שנה בשנה להרכיב ראשי תיבות לשנה הבאה בכדי להסביר את מהותה של השנה. מוגש בזאת הראשי תיבות של השנים תשמ"ב – תשנ"ב :

תשמ"ב – תהא שנת ביאת משיח.
תשמ"ג – תהא שנת גאולת (גילוי) משיח.
תשד"מ (שנה זו נקראה כך הואיל ובכתיבתה באופן הרגיל ישתמע עניין לא רצוי עיין "סגי נהור") – תהא שנת דברי משיח.
תשמ"ה – תהא שנת מלך המשיח.
תשמ"ו – תהא שנת משיח ודאי
תשמ"ז – תהא זו שנת משיח.
תשמ"ח – תהא שנת חירות (על ידי) משיח. בנוסף לכך נקראת שנה זו (באם נוריד את סימני הראשי תיבות) שנת תשמח.
תשמ"ט – תהא שנת משיח טובה.
תש"נ – תהא שנת ניסים.
תשנ"א (נקראת גם כן תנש"א) – תהא שנת נפלאות אראנו.
תשנ"ב – תהא שנת נפלאות בכל מכל כל.

כיום שאנחנו לא שומעים בגלוי את ראשי התיבות לשנים האחרונות הרכיבו חסידים ראשי תיבות לשנים משנת תשנ"ה – תשס"ד: 

תשנ"ג - תהא שנת נפלאות גדולות.
תשנ"ד - תהא שנת נפלאות דגולות.
תשנ"ה – תהא שנת נפלאות המשיח.
תשנ"ו – תהא שנת ניסים ונפלאות.
תשנ"ז – תהא זו שנת ניסים (נפלאות).
תשנ"ח – תהא שנת נפלאות חרותינו.
תשנ"ט – תהא שנת נפלאות טובות.
תש"ס – תהא שנת סגולות.
תשס"א – תהא שנת יראנו נפלאות (י’ = 10, נ’ = 50 סך הכל = ס’ =60).
תשס"ב – תהא שנת סגולות בכל.
תשס"ג – תהא שנת סגולות גדולות.
תשס"ד – תהא שנת סגולות דגולות (ולחילופין : סייעתא דשמייא [על פי שיחת יום ג’ – ד’ תשרי תש"נ]).