לגבי הקרבת הקורבנות בחג השבועות ישנה מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם מותר להקריב את קרבן החג בחג עצמו. בית שמאי סברו אז שהיות וקרבן החג (המכונה בשם "עולת ראיה") אינו בגדר של "אוכל נפש" ממילא אסור להקריב את הקרבן. לעומת זאת סברו בית הלל שאין שום בעיה ומניעה כלשהי להקריב את הקרבן ביום החג. אך אף על פי כן נהגו בית הלל במקרה זה כבית שמאי והקריבו באסרו חג. והיות שבפועל לא יכלו להקריב את הקרבן, ניתנה האפשרות להקריב בששת ימים הבאים.

הרבי שליט"א מלך המשיח מסיק מעניין זה ואומר שאף שלא היתה אפשרות להקריב בחג השבועות מפני סיבה שאינה תלוי' בנו, שהרי עדיין לא נבנה ביהמ"ק, ואין לך אונס גדול מזה (כפתגם הידוע של הרבי הריי"צ בשם אביו, הרבי הרש"ב, לא מרצוננו גלינו כו' ולא בכחותינו אנו נשוב כו'), מ"מ, אם יבנה ביהמ"ק בימי התשלומין, יוכלו (ואדרבה -יהיו חייבים) להקריב את הקרבנות דחג השבועות.

עפ"ז, ממשיך הרבי שליט"א מלך המשיח ואומר, מובן שהמדובר אודות הקרבת הקרבנות דחג השבועות בימי התשלומין - אינו ע"ד הצחות בעלמא, או עכ"פ באופן ד"אלו ואלו דברי אלקים חיים" בנוגע לרוחניות הענינים בלבד, אלא גם בפשטות ע"פ נגלה -שהרי המדובר בנוגע לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, באופן ד"אחישנה", ביחד עם ביהמ"ק השלישי שירד ויתגלה מן השמים וכל זה תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה.